יד שנייה לנשמה
מאז ומתמיד אני זוכרת שהעבירו שקיות בגדים אצלנו במשפחה,
אמא שלי הייתה "המחסנאית" כי היא הייתה הכי מסודרת, כך שמילדות חוויתי את העיסוק במיון סידור והתאמת בגדים לבני המשפחה והשכנים.
מה יותר הגיוני מלהעביר שמלות יפות בין בנות דוד ובגדי הריון בין גיסות ואחיות.
כשהגעתי לקיבוץ ברקאי, לפני שנים רבות, עוד הייתה לינה משותפת בבתי הילדים.
בין יתר המשימות של המטפלות הייתה גם האחראיות על ארגון הבגדים. בכל בית ילדים היה ארון גדול ובו בגדים משותפים ואני כל כך אהבתי את הרעיון כמובן שלקחתי את התפקיד בשמחה. אופנה בת קיימא טובה ונאה בדיוק ולעיתים אף יותר מאופנה ריגעית וחולפת.
שימוש חוזר בבגדים הוא תפיסת צרכנית המעודדת שינוי בתעשיית האופנה ומוצריה.
משנת 2002 קיבוץ ברקאי מחזיק בית מיוחד, בית רותם ובכל זמן נתון, גרים בו 10 חיילים בודדים. שאני אחרית עליהם. חיילים אלו נהנים באופן תדיר מכל הנמצא בחנות שלי, ללא תמורה כמובן. וכן מועבר לתקציב שלהם 10% מרווחי החנות.
